תופסים פיקוד על הקריירה

תזכורת קצרה לגורמים שמייחדים ומבדלים את אופי השירות של "משרתי הקבע":

• מסלולי ההכשרה הצבאיים, ממושכים, אינטנסיביים ותובעניים, זו ריצת מרתון ולא ספרינט
• במאפייני ה DNA של אנשי הצבא נכללים ערכיות, הקרבה ונתינה, משימתיות, חתירה למטרה ודבקות במשימה.
• חייה של משפחה צבאית מושפעים ישירות מהאירועים הצבאיים והפוליטיים שחווה המדינה, זה עובר כחוט השני בהורות, זוגיות ובקרב מעגלי החברים. זו בהחלט היתה גם החוויה האישית במשפחה הפרטית שלנו. לדוג' ממבצעים ומלחמות שבגינם התבטלו חופשות ברגע האחרון לידות בהרכב חסר … וארוחות חג שנחגגו בהרכב מצומצם בגלל תורנויות והקפצות, בעקבות תרגילים, תחקירים.
• לבני ובנות הזוג, הילדים וההורים של אנשי הקבע ברור ומובן מאיליו שבתקופות שגרה ובתקופות חירום אנחנו צריכים להוביל, אין לנו על מי להשען. יש לכך עומס מנטלי ורגשי אבל גם משמעויות נוספות כולל כלכליות, כי הקריירה שלנו במקום השני…

כשנכנסתי למשפחה הצבאית לפני שני עשורים זו היתה גאווה גדולה להיות משפחה "צבאית". בציבור היתה רוח גבית והערכה לנתינה וההקרבה של מי שבחרו בשרות הצבאי כקריירה ולמשפחותיהם.

מה השתנה ?

• שחיקה בקונצנזוס הציבורי למשרתי הקבע והפורשים- קמפיינים תקשורתיים שיטתיים רבים הציגו את אנשי הצבא כמגזר "נהנתן וחמדן" (סוגיית 'מענק הרמטכ"ל' בפרישה).
  בקבוצות הרבות של בני ובנות זוג של אנשי הקבע בהן אני חברה, עולה התחושה שלציבור יש "זיכרון קצר". כשהמצב הביטחוני מתוח הם אנשי הצבא זוכים לרוח גבית, עם החזרה לשגרה היא מוחלפת במהירות בהשמצות וביקורות, ראו אינספור פאנצ'ים של "ארץ נהדרת".
• השפעת מהלכי קיצוץ תקציבי מאסיביים – שהובילו לכך שבעשור האחרון הצבא נפרד מאלפי משרתי קבע. עבור מי שנשארו בשרות, הם באים לידי ביטוי במגוון היבטים שמשפיעים על חיי היום יום:
  * עומסים ותורנויות מוגברים למי שנשארו.
  * קיצוץ בתנאי השירות והרווחה – צמצום תכניות שרות ואפשרות למימון לימודים, רכבי עבודה בסטנדרט נמוך מהמקובל באזרחות, פגיעה בנופש צבא קבע למשפחות בגין העדר תקציב מדינה.
  * חוסר ודאות לגבי ההמשך– תחושה כללית שמגמת ההרעה צפויה להימשך בגין דרישת האוצר לאבחנה ובידול בין תנאי 'לוחמים' ל'תומכי לחימה', למרות שגם הם עובדים בעומס מתמשך ואינטנסיבי, תכניות מעבר בסיסים לפריפריה
• המעבר ל"פנסיה צוברת" "הצערת מודל הקבע" בשילוב עם מהלכי הקיצוץ, מביאים רבים להתחבט בשאלה האם להישאר או לעזוב עוד הרבה לפני שהם מגיעים לגיל פרישה, בדגש על קצינים פרופסיונאליים, עתודאים טכנולוגיים ורופאים
• משמעויות שינוי חוק הנכים, בניגוד לעבר, משרתי קבע הנפגעים במהלך השרות שלא מתוקף מבצעי משויכים לביטוח הלאומי כנפגעי עבודה.
• פערי השכר ותנאי שירות למול השוק האזרחי גדלים, השוק האזרחי סובל גם הוא ממחסור בכ"א איכותי בדגש על כ"א טכנולוגי ורופאים.
• העורף הפך לחזית הלחימה בעשור האחרון, אנשי/ות צבא התמודדו עם דילמה יומיומית שבה השאירו את משפחותיהם במצב רגיש ופגיע מול ירי רקרטי אינטנסיבי על האוכלוסייה, והן במהלך מגיפת הקורונה שבה המשיכו לעבוד ביתר שאת בתמיכה גם בעורף האזרחי.
• צורך באיזון בין בחיי משפחה ופנאי לתפקיד הצבאי– אופי עבודה תובעני, שעות מאוחרות, תורנויות ועבודה בסופי שבוע. מאפיינים שעומדים בסתירה לערכים של הדורות הצעירים שנכנסו לשוק העבודה ולנורמות שהשתנו בשוק האזרחי.